מה הקטע של ריצה יחפה?

מה הקטע של הטרנד הזה? והאם הוא רק טרנד חולף או פה כדי להישאר?

אז ככה בואו נתחיל מההתחלה

בני האדם הולכים על 2 יחפים כבר מעל ל4 מילארדי שנה

מעל 2 מיליון שנה שיש עדויות שהם גם רצים יחפים!

התחלנו ללכת עם נעליים בערך ב100,00 השנה האחרונות. וגם אז הנעליים היו סנדלי עור דקות רק כדי להוות סוליה להגנה מפני אבנים חדות או אדמה חמה/קרה.

לפי התאוריה של ריצה יחפה או עם נעליים שמדמות הליכה וריצה יחפה (נעלי BAREFOOT/מינימליסטיות), אנחנו יכולים לרוץ בלי צורך בכל התמיכות שמציעים לנו בנעלי הריצה המודרניות.

אנחנו בכלל לא צריכים קפיצים כריות אוויר או תמיכות לקשתות כדי לצמצם את כמות הפציעות שלנו בזמן ריצה.

בדיוק כמו שאבותינו הקדמונים רצו יחפים או עם נעליים שסיפקו הגנה מינימלית מפגעי הסביבה. ושלכפות הרגליים שלנו יש יכולות מדהימות שרובנו שכחנו או לא ידענו על קיומן בכלל.

בעיקר כי הרגילו אותנו שאנחנו חייבים תמיכה! ושללכת יחפים זה לא טוב, מלוכלך ומסוכן.

בשנות ה70 שתעשיית נעלי הריצה המודרנית התחילה לתפוס תאוצה ניסו כל מיני דברים ושיפורים בסוליה במטרה למנוע פציעות ריצה. באותו זמן חשבו שאם יוסיפו לנעליים כל מיני שיפורים הן יוכלו בטווח הארוך למנוע ולהוריד את אחוזי הפציעות...

אך על פי מחקרים שנעשו בשנים האחרונות שניסו לבדוק האם באמת היתה ירידה באחוזי הפציעות גילו- שהשינויים הללו לא הורידו את כמות הפציעות (ויכול להיות שאף העלו אותן) על פי אחד המחקרים בכל שנה נפצעים מעל 79% מכלל האנשים שרצים!

הרבה אנשים, אני ביניהם נפצעו בזמן הריצה כשרצו עם נעלי הריצה המודרניות, שאמורות לתת תמיכה, ספוגים, בולמי זעזועים תומכי קשתות....

לא חשוב איזה נעל מדדתי, ועם איזה נעל ספורט רצתי היא פצעה אותי! כל פעם בצורה אחרת.. בנעל אחת הסוליה היתה עבה אבל כל כך רכה שהעקב שלי התחיל ליצור בה שקע עד שהתחיל להתפתח דורבן בכף הרגל.

בנעל אחרת שהתאמנתי איתה היתה "הגבה לקשת" כיוון שהקשת בכף הרגל שלי מעט קורסת ומה שקרה כשרצתי איתה היה שהבהונות 4,5 (הקטנות) של כף הרגל היו נרדמות לי! המשכתי לרוץ ככה עד שיום אחד הרגשתי כאב חד שמפלח את כף הרגל כמו זרם עד לאצבע 4. והכאב המשיך לחזור בכל צעד. זה היה נורא. ושם הפסקתי לרוץ עם הנעליים האלו.

כמוני עוד הרבה אנשים שחוו חוויות שונות אך דומות ונפצעו מנעלי הריצה שלהן, בין אם בגב, בברכיים, בכף הרגל ואפילו בצוואר. יש קשר משמעותי בין פציעות ריצה לבין הנעליים שלנו! וזה לא מקרי.

וכך בשנים האחרונות הגיע עולם הריצה המינימליסטית היחפה כנראה מתוך צורך שהיה בשוק, ונוצרו נעליים שמדמות הליכה וריצה יחפה עם מינימום תמיכה אשר מאפשרות לכפות הרגליים מקסימום תנועה וחופש.

הטרנד הזה נכנס חזק גם בעקבות הספר "נולדנו לרוץ" אשר מספר את סיפורם של בני הטראומרה שבט במקסיקו שעד היום רץ עם סנדלי גומי דקות עשויות צמיגי מכוניות למשך מרחקים מטורפים וחלק מבני השבט התחרו בתחרויות אולטרה- מרתון.

כדי לעבור לריצה יחפה כדאי לדעת כמה דברים:

1. כדאי לעשות את המעבר בהדרגה! לוקח לכף הרגל הרבה זמן להתרגל לשינוי הזה כפות הרגליים של רובנו חלשות מידי וצריכות להחזיר לעצמן את הגמישות והכוח שאבד אחרי שנים בנעליים קשות שהחלישו אותן.

2. כשרצים יחפים או עם נעלי ברפוט אסור לנחות על העקב, אלא על כף רגל "שטוחה" או על הכריות. כי אחרת נפצעים מאוד מהר.

3. ממליצה קודם לנסות הליכות יחפות/עם נעלי ברפוט כדי להרגיל את העור בכף הרגל ואת כל כף הרגל לתנועתיות החדשה.

4. כשרצים זה בצעדים מאוד קטנים ומהירים יותר ממה שאנחנו רגילים.

האם באמת עדיף לרוץ יחפים מאשר עם נעלי ריצה מודרניות?

אז השאלה הזו עדיין שנויה במחלוקת, יש מחקרים לכאן ולכאן והתוצאות אינן חד משמעיות.

אבל אני יכולה לדווח מניסיון אישי שלי ושל רבים אחרים ממטופליי וחבריי שעברו לנעלי ברפוט ולריצה לגמרי יחפה שברגע שמתחילים מתאהבים! ושהמצב של הרבה מהפציעות והכאבים ממש ממש השתפר.

ושאני אישית בכלל לא מסוגלת לחזור לנעלי הספורט המודרניות יותר.

המסקנה? מומלץ לבדוק ולנסות, להבין מה טוב בשבילכם!

והעיקר- להמשיך לרוץ בלי להיפצע! בכיף והנאה! לא חשוב מה הדרך שלכם...