למה בעיות בכפות הרגליים מגיעות בסוף לברכיים?

הרבה מהאנשים שמגיעים אליי לקליניקה מגיעים בגלל בעיות בכפות הרגליים: הלוקס וולגוס, דורבן, נקעים חוזרים בקרסול, מורטונס נוירומה ועוד.

והרבה מהם מוסיפים משפט כמעט כבדרך אגב: “ובזמן האחרון גם הברכיים התחילו לכאוב לי”.

הברך חורקת, מציקה, רגישה, לפעמים אפילו בלי “סיבה ברורה”. וזה לא מקרי.

ברוב המקרים — הבעיה היא לא רק בכף הרגל, אלא בעיה שמתחילה מכף הרגל ומשפיעה על המפרקים שמעליה.

איך כפות הרגליים הפכו לחוליה החלשה?

חלק גדול מבעיות כף הרגל נוצרות בגלל אורח החיים המודרני ובעיקר בגלל הנעליים שאנחנו נועלים:

• נעליים צרות מדי

• נעליים נוקשות מדי

• סוליות עבות שלא מתכופפות

• שעות ארוכות עם נעליים על הרגליים

בפועל, כפות הרגליים שלנו כמעט לא זזות.

וזה מעניין, כי אם נחשוב על כפות הידיים שלנו —שם רוב הכאבים והפציעות יהיו על רקע של שימוש יתר. בכפות הרגליים, לעומת זאת, הבעיה לרוב הפוכה: פחות מדי תנועה, ופחות מדי שימוש ביכולות הרבות של כף הרגל.

כפות הרגליים של פעם מול כפות הרגליים של היום

אם נחזור אחורה בזמן, כפות הרגליים שימשו אותנו להרבה יותר:

• הליכה יחפה על קרקע משתנה

• טיפוס, ריצה, קפיצה

• התאמה למשטחים לא צפויים

• חישה והתמצאות במרחב

כפות הרגליים היו כלי חישה, בלימה ותנועה שממש עזרו להישרדות שלנו, בטיפוס על עצים כדי להוריד פירות, בריצה אחר טרף וצייד וכו׳....

היום, במקרה הטוב, אנחנו משתמשים בהן כדי: לעמוד, ללכת, לנהוג. לפעמים גם לרוץ, לרקוד או לשחות (לספורטאים שבנינו).

עצם ההליכה עם נעליים מבטלת חלק גדול מהיכולת של כפות הרגליים לחוש את הקרקע ובכך לתת לנו פידבק על הסביבה שבה אנו הולכים, על מכשולים בדרך ועוד... וכך קורה שלאורך שנים, זה פוגע בתחושה השטחית והעמוקה בכפות הרגליים, ובשיווי המשקל וכתוצאה מכך גם ביכולת לווסת את העומסים על הגוף.

מה קורה כשכף הרגל כלואה בנעל נוקשה?

כף רגל בריאה אמורה:

• לספוג זעזועים

• להתאים את עצמה לקרקע

• לייצר תנועה עדינה של פיתול, בלימה ודחיפה לצעד הבא

אבל כשכפות הרגליים סגורות בנעליים צרות או נוקשות:

• הקשת לא צריכה לתפקד ולפעול

• הבהונות פחות משתתפות בדחיפה לצעד הבא

• הקרסול מאבד טווח תנועה אם זו נעל גבוהה

• כף הרגל מפסיקה “לעבוד” כמערכת חיה שותמכת בעמידה ובהליכה שלנו.

במקום מבנה מורכב וגמיש של עצמות, מפרקים ושרירים —כף הרגל הופכת ליחידה אחת, נוקשה, כמו בלוק, שבמקום להקל עלינו את ההליכה ולהפוך אותה לקלה נעימה ויעילה אנרגטית- היא מקשה עלינו את ההליכה והיפא פשוט לא מבצעת את תפקידה ולא בולמת זעזועים.

אז לאן הולך הכוח שמגיע מהרצפה?

הכוח שמגיע מהרצפה, לא נעצר בכף הרגל. הוא פשוט מטפס למעלה.

ברגע שכף הרגל מאבדת את היכולת לבלום, להסתגל ולנוע —הגוף חייב לפצות דרך מפרקים אחרים.

וברוב המקרים, המפרק שעושה את הפיצוי הזה ראשון הוא הברך.

למה דווקא הברך?

הברך נמצאת בדיוק באמצע הדרך:

• מי שנפגשת עם האדמה היא כף הרגל שאמורה לספוג את הכוח שמגיע מהקרקע, ולהסתגל ולהעביר אותו בעדינות מעלה אל הברך.

• מפרק הירך נמצא מעל הברך ומייצר כוח גדול של דחיפה בזמן הליכה ותומך בייצוב הגוף כולו.

• וכך יוצא שהברך מקבלת עומסים בעיקר כשחסר טווח תנועה בכף הרגל ובמפרק הירך.

לברך עצמה יש כמה מאפיינים חשובים:

• היא יכולה לבצע מעלות בודדות בלבד של רוטציה סיבוב

• היא לא יודעת “להתאים את עצמה לקרקע”

• אין לה הרבה שרירים משלה — היא תלויה מאוד במה שקורה מעליה ומתחתיה

• עיקר התנועה שלה הוא כיפוף ויישור

כשכף הרגל לא מתפקדת כמו שהיא אמורה:

• כף רגל נוקשה מפחיתה תנועה סיבובית מבוקרת בקרסול ובאמצע כף הרגל, וכך מעלה את העומס הסיבובי היחסי המועבר למפרק הברך.

• זעזוע שהיה אמור להיספג בקרסול ובקשתות - פוגע בברך

• כף הרגל פחות יציבה - הברך מתאמצת יותר כדי לייצב אותנו

איך זה מרגיש בגוף?

עם הזמן, זה מתבטא אצל רוב האנשים ב:

• עומס מוגבר על הברך

• כאב בחלק הקדמי או הפנימי של הברך

• אם נמשך לאורך שנים מתחילה שחיקה של הסחוסים

• תחושת “ברך רגישה” בלי סיבה ברורה

• קריסה של הברך פנימה ולחץ על החלק הפנימי (לרוב יבוא עם קשתות שקורסות פנימה=פלטפוס או היפר פרונציה)

הרבה פעמים הטיפול מתמקד בברך — אבל המקור נמצא בכלל למטה.

תחשבי על הגוף כמו על שרשרת פנינים:

כפות הרגליים הן הפנינים התחתונות. הברך היא פנינה באמצע השרשרת.

בשרשרת בריאה —כל פנינה נעה מעט, והעומס מתפזר לאורך כולן.

אבל כשכמה פנינים למטה מקובעות יחד(כמו כפות רגליים בנעליים נוקשות וצפופות) —הן מפסיקות להשתתף בתנועה.

העומס לא נעלם. הוא פשוט עובר לפנינים הבאות בתור. והן צריכות בתורן לזוז הרבה יותר כדי לפצות.

והפנינה האמצעית —הברך —מתחילה לשאת יותר עומס ממה שתוכנן לה.

לא כי היא חלשה, אלא כי היא נאלצת לפצות על חוסר תנועה שמתחתיה.

השורה התחתונה

כשכפות הרגליים לא תנועתיות מספיק — הברך משלמת את המחיר.

ולכן, טיפול בברך בלי התייחסות לכף הרגל הוא טיפול חלקי בלבד.

כשכף הרגל חוזרת להיות:

• גמישה

• חזקה

• מתפקדת

העומסים מתפזרים מחדש, והברך בתורה גם מרגישה טוב יותר ולא כואבת!

וגם להפך- אם אנחנו עובדים רק על כפות הרגליים אבל שוכחים להתייחס לברכיים למרות שגם בהן יש רגישות התהליך לא יהיה שלם והשיפור פחות משמעותי.